Collected from HeArukh Moed Katan 11a – הערוך על סדר הש"ס מועד קטן יא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

לְיָרִיד שֶׁל גּוֹיִם¹ ^אוְלוֹקְחִים בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. רַב ^בשְׁרָא לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי לְמִיגְדַּל אוּהָרִי בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא אֲבָל ^גאִיזְלֵי אָסוּר מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה אוּמָּן הוּא. רַב יְהוּדָה ^דשְׁרָא לְאַמֵּי תנורא לְמִיגְדַּל תַּנּוּרֵי ולרב׳וּלְרַבָּה בַּר עִשְׂבִּי לְמִיגְדַּל מַהוֹלָתָא אִינִי וְהָא תָּנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל וְשָׁוִין שֶׁאֵין גּוֹדְלִין תַּנּוּר לְכַתְּחִילָּה לָא קַשְׁיָא ^הכָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^ועוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן ^זשָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם. ^חהַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד ^טוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. ^יוְכׇל כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן.: גמ׳גְּמָרָא: הֵיכִי דָמֵי מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט רַב יוֹסֵף אָמַר בְּהוּצָא וְדַפְנָא בְּמַתְנִיתָא תָּנָא צָר בִּצְרוֹר וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט.: שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה.: הַשְׁתָּא בְּמַעֲגִילָה אָמְרַתְּ שְׁרֵי בַּיָּד וּבָרֶגֶל מִיבַּעְיָא הָכִי קָאָמַר שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן כְּעֵין מַעֲגִילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם.: הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד.: וּרְמִינְהִי עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כּוּ׳ עַד יָמָיו אִין מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא. לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּדְנַפָּחֵי כָּאן בִּדְנַגָּרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא יֹאמְרוּ קָלָא רַבָּה אֲסִיר קָלָא זוטר שְׁרֵי אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא הָא בְּמַגָּלֵי הָא בַּחֲצִינֵי רַב פָּפָּא אָמַר כָּאן קוֹדֶם גְּזֵירָה כָּאן לְאַחַר גְּזֵירָה. רַב אָשֵׁי אָמַר הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רָבִינָא כְּמַאן מְדַלִּינַן הָאִידָּנָא קִבְּיוָתָא דְּדַשָּׁא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי.: כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן.: בְּדִיתָא לְבַאי כְּוָורֵי אזיל כּוּלֵּי עָלְמָא צוּד אַיְיתוֹ כוורא שְׁרָא לְהוּ רָבָא לְמִימְלַח מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא תְּנַן כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דַאֲכִילָה אַיְיתִינְהוּ וְאִי שָׁבֵיק לְהוּ פָּסְדִי כִּפְרַקְמַטְיָא הָאָבֵד דָּמֵי וּשְׁרֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי ^כשרי לְהוּ רָבָא מֵיצָד מֵיזָל אַיְיתוֹיֵי וּמִימְלָח אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא אֲנַן כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן כּוֹבְשָׁן תְּנַן. אֲמַר לֵיהּ הָנֵי נָמֵי מִיתְאַכְלִי אַגַּב אִיצָצָא כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל רָבָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא עָבְדִי לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל. רַב אִיקְּלַע לְבֵי רַב שַׁפִּיר אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ הָהוּא כְּוָורָא תִּילְתָּא בִּישּׁוּלָא תִּילְתָּא מִילְחָא וְתִילְתָּא טַוְויָא. אָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא סָמוּךְ לְמִיסְרְחֵיהּ מְעַלֵּי וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא טַוְויָיא בַּאֲחוּהּ אַסּוֹקֵיהּ בַּאֲבוּהּ מיכלי בִּבְרֵיהּ אשתי עֲלֵיהּ אֲבוּהּ. וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא תַּחְלֵי וַחֲלָבָא לִיטְעוֹן גּוּפָא וְלָא לִיטְעוֹן פּוּרְיָא וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא תַּחְלֵי וַחֲלָבָא מַיָּא וְלָא שִׁיכְרָא שִׁיכְרָא וְלָא חַמְרָא.:

הדרן עלך משקין בית השלחין

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים ט׳:י״ד
טור יורה דעה קמ״ט:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קמ״ט:ג׳

^ב טור אורח חיים תקמ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקמ״א:א׳

^ג טור אורח חיים תקמ״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקמ״א:א׳

^ד רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:י״ג
טור אורח חיים תק״מ:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ז׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:י״ג
טור אורח חיים תק״מ:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ז׳

^ו רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:ו׳
טור אורח חיים תק״מ:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:א׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ה׳
טור אורח חיים תק״מ:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ג׳

^ח רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:ז׳
טור אורח חיים תק״מ:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״מ:ד׳

^ט רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ד׳
טור אורח חיים תקל״ח:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״ח:ו׳

^י רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ז׳
טור אורח חיים תקל״ג

^כ רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ז׳:ז׳
טור אורח חיים תקל״ג:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תקל״ג:ד׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עכו״ם".

ערך אהרי אהרי – ^א(מועד קטן יא.) בסוף גמרא דמשקין למגדל אוהרי. (גיטין ס) אוזלי ואוהרי פי׳ כמו אוחרי הן עשויין מן חריות של דקל כדכתיב סלי חורי והם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ועשוין כמין מסגרת בפיהם וכשמתנדנדים הדגים או העופות בתוכן נסגרים וכיון שהם כלים קנאום בעלים ויש בהן גזל. ערך גדל גדל – ^ב(מועד קטן יא.) למגדל תנורי למגדל מהולתא למגדל אוהרי (בבא בתרא נז.). ערך מחלץ מחלץ – ^ג(מועד קטן יא.) אבל לא במחלציים פירוש בלעז קצו״לה (א״ב לשון מקרא זה והלבש אותך מחלצות). ערך מעגל מעגל – ^ד(מועד קטן יא.) ומעגילין אותו במעגילה (מכות ז.) היה מעגל במעגלה פי׳ עץ עגול כבד ארוך כשתי אמות משאוי אדם ומעגילין אותו על הטיט או על הסיד שבעליה להשוות הסדקין. ערך מעקה מעקה – ^ה(מועד קטן יא.) ועושה מעקה לגג ולמרפסת. ערך שף שף – ^ו(פסחים לט:) שפה היא על בשרה יבש. (מועד קטן יא.) שפין את הסדקין ומעגילין אותן (מ״ז כו) דלמא שייפא סם לדד. (שבת קמ) אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן (משנה עדיות ג) כרשיני תרומה ב״ש אומרים שורין ושפין בטהרה. (עבודה זרה מט) שפאה לצרכה אסור שיפה ובעיטה כבר פירשנו בערך בעט. (כלים פי׳ נדרים נה) המטה והעריסה משישפם בעור הדג פי׳ מלשון ושפית יתיה (כלים פי״ד) הסייף מאמתי מקבל טומאה משישפנו. (בבא בתרא פא) הגדילו לא ישפה. (מעילה יד) אין מועלין לא בשפוי ולא בנביה פי׳ לוקח הגזבר קורה של הקדש ומתקנה בנרגא ומה שנופל ממנו אם יהנה אדם ממנו אינו חייב קרבן מעילה מן ושפית יתיה וכן פי׳ הגדילו לא ישפה ניקוי ושיפוי מן האילן כגון זמורת הכרם וכיוצא בו. (חולין כה) כל שעתיד לשוף קולית ששפה לאורכה כבר פירשנו בערך דקל. (שבת עה) השף בין העמודים חייב משום ממחק פי׳ השף בין העמודים שעושה כדי להחליקן חייב משום מוחק וכן הממרח את הרטיה. (ירושלמי) מה מחיקה היתה במשכן היו שפין העור על גבי העמוד רב יהודה אומר חייב משום מוחק פי׳ אחר ששף את הקרקע של בין העמודים בסנדל של סיידים ומפורש בערך סנדל חייב משום מוחק. (בבא קמא כב) כגון דשף צלמי פי׳ כגון שהיו לו צורות מצויירין בכותל ונתחככה בהן ושפפה אותן מלשון ושפית יתיה ובערם מן הכותל לגמרי כדגרסינן (יומא סח) מבערב ישפשף כלומר יחכך בבשרו עד שיבערהו לגמרי. (מקואות פרק ט) אא״כ שיפשף. (יומא ל) א״ר אשי זאת אומרת מצוה לשפשף. (שבת נ) ובשיפא דא ודא אחת היא פי׳ ששפאה שאין לה חלודה. (ראש השנה כד) והא כנישתא דשף יתיב בנהרדעא דהוה בי אנדרטא. (מגילה כח) רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף יתיב בנהרדעא פירות בגלות יכניה וסיעתו כד אתו לנהרדעא בני כנישתא ויסדוה באבנים ועפר דאיתיאו בהדיהו מבית המקדש והוו קריין ליה כי רצו עבדיך את אבניה וגו׳ וקריוה שף יתיב כלומר שנסע מקדש וישב שם והות שכינה עמהון כדאמרון בבבל היכא שריא שכינה רב אמר בכנישתא דהוצל ושמואל אמר בכנישתא דשף יתיב שף יתיב בנהרדעא וכנישתא דהוצל קרובה לבית המדרש של עזרא הסופר למטה מנהרדעא (בבא בתרא ג) גזית אבני דמשפיין כדכתיב מגוררות במגרה. (בסוף כלים) שפן בשופניא טמאין (בבא קמא כח) אבל שפייא בשופינא חסורי חסריה ואכות אותו תרגום ושפיתי יתיה בשופינא הפצירה פים תרגום שופינא. (בריש ויקרא רבה ועוד ראיתי) היו לפניו שני שבילין אחד שפוי ואחד מלא קוצין וצרורות ואורח צדיקים סלולה תרגום ואורחא דתריצי שפיא. ערך מנעל מנעל – ^ז(יבמות קב) ברזל ונחשת מנעליך עיבר דדשא דארץ ישראל היא. (מועד קטן יא.) המנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד (פרק ד דזבין) הקיש על הדלת ועל הנגר ועל המנעול (בבא בתרא סה:) ת״ר המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול פירוש מסגר כמו ברזל ונחשת מנעליך ובלעז קלבדור״א. ערך צר צר – ^חמאי הכר ציר אמר רב אויא אבקתא עיין בערך אבקתא (בכורות מה.) כשם שצירין לבית כך צירים לאשה שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה. (מועד קטן יא.) הציר והצנור והקורה והמנעול. (כלים פרק יא) והפותה שתחת הציר (עירובין קב) מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור פירוש ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כד. להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת בעיקרו שתי ידות תרגום תרין צירין ופי׳ הצנור הוא החור שבאדן (א״ב לשון פסוק הדלת תסוב על צירה). ערך כוא כוא – ^ט(שבת לד) פנים המאדימים את המזרח וסימנך כותא פי׳ אם יהיה נר דלוק בבית ובו חלון פתוח למערב מתראה אור הנר כנגד פתח החלון במזרח (מועד קטן יא.) אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא כוותא דדשא בחולי דמועדא פי׳ כשיוצאין המסמרים של עץ של קורה שעל הפתח בחול של מועד לחוץ ונופלת הקורה מחזירין אותה ותוקעין המסמרים בחורין (א״ב בדניאל וכוין פתיחן ותרגום קול ישורר בחלון קל עופא דמצרף בכוא ותרגום את חלון התיבה ית כות תיבותא). ערך לבא לבא – ^י(מועד קטן יא.) פומבדיתא לבאי כוורו פי׳ עשו דרך לנהר שיצאו המים ונשתיירו הדגים ודבר זה בחולו של מועד פומבדיתא שהוא פי הנהר. (קידושין עב.) דאקפי פירא דכוורי לבא. ס״א בריתא לבאי אזל כולי עצמא צוד אייתו כוורי שרא להו רבא למימלח מינייהו (א״ב בנוסחאות מלה לבא איננו וכתוב בודיתא ולא בריתא ופרש״י שם נהר). ערך כוור כוור – ^כ(מועד קטן יא.) כוורא טוייה באחוה פירוש המלח והדג אחים שניהם מן הים נבראו ימלחנו הרבה ולאחר צלייתו יתננו במי׳ צוננין שהוא אביו היינו אסקיה באבוה אכליה בבריה מטבילו בציר היוצא ממנו ושותף עליו אביו המים וזהו שכתוב בספרא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא חמרא אמר הגאון רב שרירא אני לא כך למדונו רבותינו כוורא מיא ולא חמרא חמרא ולא שכרא וזה קודם שיתעכל אבל לאחר שיתעכל טוב לשתות עליו מן היין ומן השכר וכל אדם ראוי לעשות כטוב לגופו וזה שאמר כוורא תחלי וחלבא לטעון גופא ולא ליטעון פוריא שהן יפין לגוף והוא סובלן אלא שמרבין הזרע לפיכך אין המצע סובלן מיכליה בבריה פי׳ מורייס של דגים מביאין דגים קטנים שאין בהן שמנונית ומולחין אותן כדי שייבשו ועושין מהן מורייס ומשלחין מהן מנות איש לרעהו וכשיאכל בו הדג מטיב את טעמו והוא לו כבן. (בבא בתרא קסו גיטין פו) רב צייר כוורא פי׳ צורת דג (א״ב תרגום צפור שמים ודגי הים צפרי שמיא וכוורי ימא). ערך תחל תחל – ^ל(מועד קטן יא.) כוורא תחלי וחלבא פי׳ תמרים שלא בישלו כל צרכן (חגיגה טו:) אכיל תוחלנא ושדי קשייתא לבר פי׳ אכיל תמרה ושדי גרעינה (גיטין פט) אצפא דתוחלא עיין בערך אצפא (שבת קט) ליבלע תחלי חיוורתא (גיטין סט) לאפתוחי ליה לינפח ליה חבריה תחלי חיוורתא פי׳ שחלים לבנים (שבת קיג) ההוא גברא דאכיל גרגושתא ואכיל תחלי וקדחי ליה (כתובות ס) דאכלה תחלא הוו לה בני דילפני (בבא מציעא קח) הני תחלי דבי כיתנא אין בהן משום גזל פירוש השחלים הצומחין בתוך הפשתן הזרוע המלקטן מתוך שדה פשתן מהנה הוא לפשתן לפיכך אין בהן משום גזל ואם יבשו שהגיעו להתלש ולקח הזרע שלהן לזרו׳ כבר מעתה אין מפסידין בפשתן לגופיה ואסורין משום גזל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [גפלאכטנר קארב.]

^ב [הערשטעלין.]

^ג [מויער קעלענע.]

^ד [וואלצע.]

^ה [גאטיר צו איין דאך.]

^ו [וועלצען, רייבען, אויס גלעטין.]

^ז [ריגעל שלאס.]

^ח [טיהר אנגעל שמערצען.]

^ט [פענסטער.]

^י [איין אורט.]

^כ [פיש.]

^ל [אומצייטיגע דייטלען.]

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון